החריטה היא טכניקה עתיקה וחשובה שאפשרה לייצר ולהדפיס יצירות אמנות ולשמרם.
מאיפה ולמה הכל התחיל?
טכניקת החריטה עברה כמה גילגולים, בהתחלה שימשה החריטה לעיטור של כלים ותכשיטים. בעקבות צורפים שעסקו בחריטה, אמנים פיתחו טכניקות עבודה מדויקות יותר ובעזרתן הלוחות החרוטות שימשו כבסיס לדברי דפוס-.תמונות על נייר כהדפסים או איורים.
החריטה הייתה אחת הטכניקות הוותיקות והחשובות בהפקת הדפוס.
לפני כניסת הצילום נעשה שימוש בחריטה לשכפול ציורים. בתחילת המאה ה-20 היו נפוצים תחריטים בעיתונים וספרים רבים כיוון שהיו זולים יותר להדפסה מאשר תמונות מצולמות.
החריטה מתבצעת על גבי משטח קשה ושטוח שבתוכו חותכים חריצים בהתאם לעיצוב.
כך מתקבל חפץ מעוטר או בסיס להדפס.
בעבר היו חורטים בעזרת ידית שבתוכה פלדה עם קצה משונן בצורת יהלום
אותה דוחפים בכוח לתוך משטח המתכת.
כיום עבודת היד השתנתה מעט ונתמכת במערכות פנאומטיות מודרניות
המאפשרות טווחי כוח שונים מה שמקל על מאמץ דחיפת היד או הפטיש.
החריטה הידנית יוצרת אפקט מנצנץ בגלל הפאזות השונות שנוצרות דרכן האור מגיע ונותן לדבר תחושה תלת מיימדית מבריקה ומנצנצת מעבר לכך בחריטה אפשר לעשות הצללות מה שיכול להביא את הדבר למדרגה של יצירת אמנות של ממש.
היום קיימות מגוון טכנולוגיות המדמות את החריטה הידנית אבל עדיין אין טכנולוגיה שמצליחה לתת את הרגש ויד האומן.
++כל העבודות המוצגות בתמונות הן יצירות של עינב בנו.